16 דִּרְשׁ֨וּ מֵעַל־סֵ֤פֶר יְהֹוָה֙ וּֽקְרָ֔אוּ אַחַ֤ת מֵהֵ֙נָּה֙ לֹ֣א נֶעְדָּ֔רָה אִשָּׁ֥ה רְעוּתָ֖הּ לֹ֣א פָקָ֑דוּ כִּי־פִי֙ ה֣וּא צִוָּ֔ה וְרוּח֖וֹ ה֥וּא קִבְּצָֽן׃
16 דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר ה׳. קִרְאוּ מֵעַל סֵפֶר בְּרֵאשִׁית, כְּשֶׁהֵבִיא הַמַּבּוּל גָּזַר שֶׁיִּתְקַבְּצוּ כָּל הַבְּרִיּוֹת לְהִסָּגֵר בַּתֵּיבָה זָכָר וּנְקֵבָה. אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נֶעְדָּרָה. מִלָּבוֹא, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה כְּשֶׁיִּגְזוֹר עֲלֵיהֶם זֹאת וּלְהִקָּבֵץ לִשְׁתּוֹת דָּם לֶאֱכוֹל בָּשָׂר וְחֵלֶב יחזקאל לט:יז-יט:
19 וְרוּחוֹ. שֶׁל פִּי. הוּא קִבְּצָן. רוּחוֹ מוּסָב עַל פִּי, כְּמוֹ תהלים לג:ו ״וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם״, אַף כָּאן רוּחוֹ שֶׁל פִּי הוּא קִבְּצָן:
